פילאטיס

רקע כללי:

פילאטיס הינה שיטה לאימון גופני שנועדה לשפר את היציבה ואת התפקוד היומיומי של הגוף. השיטה קרויה על שם ממציאה,ג'וזף פילאטיס. ממציא השיטה ג'וזף פילאטיס,גרמני ממוצא יווני, המציא שיטת אימון לאנשים עם מוגבלויות תנועה. פילאטיס עזב את גרמניה לאחר שנתבקש ללמד את השיטה בצבא והיגר לארצות הברית ב 1926. שם הקים פילאטיס סטודיו ללימוד השיטה ליד הבלט שלניו יורק (New York City Ballet) השיטה הפכה פופולרית בקרב רקדנים במהלך שנות השישים של המאה העשרים, ולאחר מכן הופצה גם בציבור הכללי. פיאלטיס שם דגש עלנשימות ושליטה של המוח בגוף. הוא קרא לשיטתו Contrology.

מטרת השיטה היא אימון הגוף כך שיוכל לבצע את המטלות היומיומיות במינימום מאמץ, ללא שחיקה מיותרת, וללא פגיעות גופניות. פילאטיס מנסה להשיג את המטרה הזו על ידי סדרה של תרגילים המפעילים את השרירים המייצבים ומתרגלים את הגוף לגייס את השרירים הנכונים לכל תנועה. פילאטיס מנסה לאפשר טווחי תנועה גדולים יותר במפרקים ולאורך כלעמוד השדרה. ובכך למנוע לחץ שנוצר על חוליות ומפרקים מתנועה בלתי יעילה.

שרירים מייצבים:

השרירים המייצבים הם אותם שרירים הנמצאים עמוק מתחת לעור, קרוב למפרקים, סביב החוליות וברצפת האגן. שרירים אלו מסייעים לשרירים המניעים ומבודדים את התנועה. פילאטיס מייחסת חשיבות יתירה לשרירים אלו, מתוך מחשבה ששימוש נכון בהם יאפשר תנועה חלקה יותר וימנע עומס על חלקים אחרים בגוף.

כיצד מתרגלים פילאטיס:

התרגילים מבוצעים במספר חזרות קצר, מתוך רצון לאפשר ריכוז במהלך כל חזרה ולהימנע מלהתיש את השריר. תרגילי פילאטיס נעשים בדרך כלל עםגב בהקשתה טבעית. כל תרגיל פילאטיס ידרוש ייצוב של חלקים מסוימים, ותנועה מאוזנת מהחלקים האחרים. הדרישה לשמור על יציבות מרבית של חלקים מסוימים אמורה לאתגר את השרירים המייצבים באותו אזור. הדרישה לתנועה הרמונית בכל הטווח אמורה להפעילשרירים רבים יותר ולא רק את השרירים המורגלים בהפעלה.

הסיבה שהפילאטיס נחשב לשיטה טובה כל כך לטיפול בגוף טמונה בכך שמדובר קודם כול בכלי שיקומי. האימון שמוצע כאן מטפל במצבים של חוסר איזון שרירי או מפרקי שנגרמו בעקבות פגיעה מסוימת. אין הכוונה דווקא לפציעות בעקבות, נאמר, תאונת דרכים, אלא בפגיעות זעירות באזורים שונים בגוף, שהחמירו במהלך חייכם.

קחו לדוגמה פריצת דיסק שאירעה לכם לפני שנים. כל מי שחווה פריצה כזאת יודע שהכאב שלה עשוי להקרין גם לאזורים אחרים בגוף – הברכיים למשל. כאב הברכיים יגרום לכך שתימנעו מפעילות גופנית שתכאיב לכם עוד יותר, וכך ייחלשו שרירי הרגליים, ונזק יוביל לנזק.

מה שיציע הפילאטיס במקרה הזה הוא לחזק את אזור הברכיים באמצעות שלל תרגילים שיסייעו בביצוע פעולות יומיומיות. הפילאטיס גם יסייע לחיזוק שרירי הגב שהיחלשותם הובילה לפריצת הדיסק. המתאמן ילמד שיטות של יציבה נכונה ויסגל לעצמו שליטה בשרירים המייצבים, כך שבסופו של דבר ייפטרו הן בעיית הגב והן בעיית הברכיים שלו.

דוגמאות לתרגילים אופייניים הם:

"ברידג'ינג": התחלה ממצב של שכיבה על הגב ברגליים כפופות, הרמת האגן בנשיפה וייצוב הגוף על כפות הרגליים והשכמות בלבד. ניתן להוסיף רמות קושי לתרגיל זה בניתוק רגל אחת בכל פעם ויישורה ובהפעלה של הידיים עם משקולות או גומייה.

"רול אפ-רול דאון": התחלה ממצב של שכיבה על הגב, הושטת הידיים לפנים ועלייה בעקבותיהן בכוח הבטן למצב ישיבה ישרה, המשך כפיפה קדימה עד למגע ברגליים.

מספר מילים ממני:

לדעתי האישית פילאטיס הינה שיטה תרפיוטית ובעלת ערך תרפיוטי רב, לא פלא הוא שרבים מהעוסקים בה הינם פיזיותרפיסטים.

ולמרות כל מעלותיה שיטה זו אינה שיטה ששמה דגש על שיפור הכושר הגופני של המטופל, אלא על שיפור תפקודי היום יום, ולכן זאת שיטה מטפלת ולא מאמנת.

ע"י למידה של שימוש נכון בגוף אמנם נטיב להבין את גופינו ואת דרך השימוש בו ונדע להמנע מנזקים (דבר מאד חשוב), אך לא נשפר את יכולתינו האירובית ולא נשרוף שומנים מיותרים . כמו כן שיטה זו אינה מגדילה את מסת השריר אלא מאריכה את השריר ולכן לא נצליח לחטב ולעצב את גופינו רק עם פילאטיס.

ומכאן דעתי-

לרוצים לחטב את הגוף ולהיכנס לכושר אירובי ואנאירובי אינני יכולה להמליץ לעשות רק פילאטיס. פילאטיס יכול לבוא רק כהשלמה ותרפיה לאחר ביצוע מאמצים אירוביים ו/או אנאירוביים. זו שיטת טיפול או אימון משלים.

זהו אימון משלים שעוזר להחזיר את הגוף לאיזון לאחר מאמץ ולהמנע בפציעות ועל כן תרומתו רבה וחשובה אך השיטה אינה מהווה תחליף לאימון כושר אירובי או אנאירובי.

לכן עשו פילאטיס אך אל תשכחו לבצע פעילות אירובית* על כל גווניה (הליכה, ג'וגינג, שחיה, התעמלות במים וכו') לשיפור תפקוד הלב והריאות וחדר כושר או שיעורי עיצוב על כל גווניו (בניית עצם, atb, יוגה דינמית וכו') לחיזוק רב יותר של השרירים והעצמות.

והעיקר הבריאות….. בילוי נעים

הילה

*פעילות אירובית הינה פעילות בדופק מטרה- 50 עד 75% מדופק מכסימום (240-גיל המתאמן/ת)